טיול שנתי לגליל

לקחנו מקל לקחנו תרמיל והלכנו לטייל בגליל, שמיים אפורים וטיפטוף קיבלנו את פנינו. בתחילת נחל בצת-שרך הלכנו כשגשם מעל ובוץ ומים מתחת. החלקנו, נפלנו ,כעסנו, קיטרנו אך בשלום סיימנו. בערב היינו בפקיעין, שמענו על העבר וראינו את מרגלית דמות הסטורית ... עייפות מאוד...נסענו ללינה במקום נפלא חניון לילה באגם מונפורט.  ביום השני הגליל חייך אלינו עם שמש חורפית מלטפת. עלינו להר מירון לנחל נריה ומורן. בתוך סבך החורש הים תיכוני דיברנו על הקשר בין חישוב מסלול לחישוב הדרך שלי בחיים, מה הבחירה שלי מול הזרם, להיות מודעת לחשב מסלול מחדש ולא לפחד. אחרי תפילה ברשב"י נפרדנו מחלק מהבנות ומצוות יקר שחזר למשימת הבית והילדים. נשארנו עם 42 בנות אמיצות שהיו מוכנות לטייל עוד יום נוסף. את קבר ר' יהודה בן עילאי, סובבנו יחד 7 פעמים תוך קריאה, שירה של מזמור לדוד,  התפללנו ,ביקשנו יהי רצון שיתקבלו ברצון... היה מרומם! שבעות מארוחת ערב נהדרת, ירדנו לאגם בתוך סירות בצורת חיות - פידלנו, השפרצנו, צחקנו,שרנו ובעיקר נהננו. חזרנו למקום הלינה ספוגות במים וספוגות חוויה טובה ומשמחת. את היום השלישי פתחנו במערת קשת עם מרבדי הסתווניות שמבשרות שהסתו כבר כאן, ואו-טו-טו חורף. בקיבוץ חניתה הבנו מה זה חומה ומגדל, ומה משמעות של הקמת ישובים שההתנחלות התחילה לפני קום המדינה, דיברנו על גאולת אדמות ועל ההמשך שלנו פה ומה תפקידנו כאן בארץ. את היום ,את המסע הזה סימנו בהליכה לאורך רצועת החוף המדהימה בין ראש הנקרה לאכזיב. חזרנו בשלום שמחות, בריאות ושלמות.

מי יתן שנצליח לחבב על הבנות את ארץ ישראל ,

שנצליח להכניס את הגליל בתוך הלבבות

 בזה יהיה שכרנו שלם .